יאן, החבר האוטיסט שלי

 40

יום אחד משך את תשומת ליבי סרטון שתיאר התפרצות תסכול וזעם של ילד אוטיסט צעיר. הילד שכב על הרצפה, בכה, צרח ורקע בידיו, רגליו וראשו ברצפה ללא שליטה. לפתע ניגש אליו החתול המשפחתי והתחיל בעזרת רגליו הקדמיות ללטף את ראשו של הילד וללקקו. תוך שניות נרגע הילד לחלוטין.

הסרטון הזה הניע אותי לבדוק את השפעתם של חיות מחמד על ילדים אוטיסטים – גיליתי עולם שלם של קשרים נפלאים בין חיות מחמד לילדים אוטיסטים, קשרים שתורמים רבות להתפתחותו של הילד האוטיסט וליכולתו ליצור קשרים חברתיים עם סביבתו. זאת היתה ההשראה לכתיבתו של ספר זה. הוא איננו מתיימר לייצג מציאות אמיתית כלשהי, אלא רק להעלות על נס את הקשר המיוחד שיכול להיווצר בין ילדים לחיות מחמד ואת התרומה הפוטנציאלית מקשר כזה.